זה ארבע לפנות בוקר
הגיע הזמן לקום ולצאת ולקצור
לפני שהחום יהופך בלתי נסבל.
אני לובשת בגדי עבודה ויוצאת החוצה
השחר משתקף מול הגבעות,
בלולים, התרנגולים מתחילים לקרית הבוקר,
הפרות גו עים מחכה להיחלב.
אני אוהבת את הרגעים האלה של שקט,
האוויר פריך, מרענן עטוף
בבושם של חציר טרי והחבצלות,
נושמת עמוק כדי למלא את הריאות של בנרגיה.
אני מצטרפת לשהר החבתרים
שמחכים ב הטרקטור,
אולכים לקטוף ארטישוקים
ולהכין אותם לייצוא.
בשדה מרגישים את האופוריה,
היום מסיימים הקצירה
ובתוך ימים נחגוג
כרגיל בסוף כל הקציר.
אני לוקחת את התיק, ונכנסת בנתיב
ומתחילה למלא את השקית בארטישוקים,
חשוב מאוד לבחור
אלא עם עלים קומפקטית
בצבע ירוק בהיר הם האידיאלי לאוסף.
השמש מתחילה לחמם חזק
הזמן לגמר קרב
מרוקנים את התיקים בקופסאות המלאות
ויוצים לחדר האוכל לארוחת בוקר.
זות ההזדמנות להתבונן על הנוף
ההרים הנפלאים ונשגבים של הנגב
כאן בצדדיו הקיבוץ שלנו נולד,
להקה של ציפורים נודדות חוצות את השמים
פולטים ציוצים וניפין.
חדר האוכל המשותף, כבר מלא
קקופוניה של קולות צחוק
האווירה היא נינוחה ועליזה אחווה,
זמן כדי לפגוש חברים
להחליף אנקדוטות טיולים התוכנית.
השולחן מתמלא בכל מיני מעדנים,
גבינות, ביצים, מרק, סלטים טריים
דייסה, דגנים מסוגים שונים,
פירות מאפינס, עוגות, מיצים.
הכל לפי צרכי הגוף
עבור עבודה ידנית מייגעת.
אני נשארת עד רגע
ולחזור לחדר שלי להחליף בגדים,
היום תורי לפתוח את המרפאה,
הוא היום שבו בא רפוא האזורי.
--------------------------------------
Son las quatro de la manaña
tiempo de levantarme y salir a la cosecha,
antes que el calor se haga insoportable.
Pongo mis ropas de trabajo y salgo fuera,
el alba apenas se refleja en las colinas de enfrente,
en los gallineros, los gallos empiezan su llamada matinal,
la vacas mugen, esperan ser ordeñadas.
Me encantan estos momentos de quietud,
el aire es crugiente, invigorante envuelto
de los perfumes de heno fresco y azucenas,
respiró hondo para llenarme los pulmones de energía.
Me uno a los demás compañeros
que me esperan en el tractor,
vamos a recoger alcachofas
y prepararlas después para la exportación.
En el campo se siente la euforia,
hoy terminamos la recolección
y en unos días celebraremos
como es costumbre al final de cada cosecha.
Tomo un bolso, me meto en un sendero
y empiezo a llenar la bolsa de alcachofas,
es muy importante escoger
las que tienen brácteas compactas
de color verde claro en punto optimo de recolección.
El sol empieza a calentar fuerte,
se acerca la hora de terminar
vaciamos las bolsas en la cajas repletas
y salimos al comedor a desayunar.
Tengo la oportunidad de admirar el paisaje,
las maravillosas y majestuosas montañas del Neguev,
aquí en sus costados broto nuestro kibutz,
una bandada de aves migratorias cruzan el cielo
emitiendo chillidos y gorjeos.
El comedor comunal esta ya lleno
una cacofonía de risas y voces,
el ambiente es de camaraderia relajado y alegre,
un momento de encontrarse con amigos
intercambiar anecdotas, planear salidas.
La mesa esta replete de toda clase de manjares,
quesos, huevos, sopa, ensaladas frescas
gachas de avena, cereales de varias clases,
frutas, panecillos, tortas, jugos.
Todo lo que el cuerpo necesita
para el trabajo manual fastidioso.
Descanso un momento más
y vuelvo a mi cuarto para cambiarme de ropa,
hoy me toca abrir el dispensario,
es el día que viene el medico regional.
Merche DemBar
11.5.11
Safecreative1105119189710
- Autor: Merche DemBar (Seudónimo) ( Offline)
- Publicado: 14 de mayo de 2011 a las 08:20
- Comentario del autor sobre el poema: siguiendo con la serie paisajistas en idiomas este en hebreo
- Categoría: Naturaleza
- Lecturas: 51
- Usuarios favoritos de este poema: Henry V
Comentarios3
Mercedes, ya sé que te lohe dicho más veces; pero sigo insistiendo...¡eres genial!...
Un fuerte abrazo, amiga mía,
Fidel
GRACIAS FIDEL, ES LO QUE SALE ESPONTANEAMENTE. Y MUCHO APRENDO DE TODOS USTEDES.
BESITOS
MERCHE
Muy precioso todo lo que escribes Mechy un placer que lo disfruto mucho cariño para ti siempre.
GRACIAS NELITA TU SI QUE HACES MARAVILLAS ESTE DUETO CON FIDEL SALIO FANTASTICO ME DELEITE.
BESITOS
MERCHE
Me gusta esta parte del hombre nutriendose de su madre tierra, al labrarla y cocecharla, al disfrutar de cada instante entre sus frutos.
todo un manjar tu poema
Henry
GRACIAS HENRY ESOS 3 ANOS QUE VIVI EN EL KIBUTZ FUERON FANTASTICOS. TRABAJAR LA TIERRA, OLERLA, SENTIRLA EN LAS MANOS ES UNA BENDICION. CUANDO YO ESTABA ALLI PLANTAMOS CESPEDES A LA MANO, Y LOS VI CRECER Y SENTARME SOBRE ELLO.
HOY EN DIA TODO SE HACE A LA MAQUINA, CADA VEZ MAS SOFISTICADA PARA REMPLACER LA MANO DE OBRA.
BESITOS
MERCHE
Pues felicidades.
Bendiciones.
Para poder comentar y calificar este poema, debes estar registrad@. Regístrate aquí o si ya estás registrad@, logueate aquí.